הראל חברה לביטוח בע"מ נ' קורניושין ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב שעניינה תאונת דרכים שארעה בין רכב המבוטח על ידי התובעת לבין רכב בו נהג הנתבע 1 והמבוטח על ידי הנתבעת 2. הנתבעת 2, התנערה מהחבות הביטוחית, בין היתר, בטענה שהנתבע 1, נהג ברכב בהיותו שיכור ומשכך פעל במתכוון מבלי להקטין את הנזק ובנוסף עומד כנגדו אשם תורם חוזי. בנסיבות אלה, הנתבע 2, הגיש כתב הגנה מטעמו וטען לקיומה של חבות ביטוחית.

התובעת והנתבעת 2, הגיעו לכדי פשרה לפיה תשלם הנתבעת 2 לתובעת סך כולל של 10,241 ₪ והשאלה העומדת לדיון עניינה בדרישת הנתבע לקבל הוצאותיו מן הנתבעת 2, שכן הנתבעת 2 התנערה בכתב הגנתה מן החבות הביטוחית והנתבע נאלץ לנהל את הגנתו. ב"כ הנתבע אישר, כי הנתבע לא שילם לו שכר טרחה אולם טען כי ההסכם הוא ששכר הטרחה ישולם בתום ההליך בהתאם למה שיפסוק בית המשפט, ככל שיפסוק.

כאן המקום לציין, כי הנתבע גרם לשתי תאונות דרכים, גם בגין התאונה השניה שתוצאותיה היו חמורות יותר הוגשה נגד הנתבעים כאן תביעה על סכום של כ- 100,000 ש"ח, גם שם התנערה הנתבעת 2 מחבות ביטוחית, גם שם נאלץ הנתבע להגיש כתב הגנה, גם שם הגיעו הנתבעת 2 והתובעת להסדר פשרה ועמדה במחלוקת שאלת ההוצאות. שם פסק בית המשפט בהכרעה על פי סעיף 79א, הוצאות לנתבע-1 בסכום של 5,000 ₪.

התובעת טוענת, כי ההוצאות שנפסקו שם הלכה למעשה כוללות גם את ההליך המשפטי כאן וכי יש נסיבות בהן לא תוכר חבות ביטוחית, כאשר מדובר בנהיגה בשכרות ומשכך הייתה מחלוקת ממשית, מה גם שהעובדות בהן הורשע הנתבע-1, הן חמורות ביותר, התובעת הפנתה בעניין זה לפסק דינו של כב' השופט ספיר בתא"מ 15975-07-09 זגורי ואח' נ' אליהו חברה לביטוח בעמ ואח' (17/2/2013)). הוסיפה התובעת וטענה, כי הנתבע מיוצג פרו-בונו ומשכך לא נגרמו לו הוצאות, מה גם שלא הגיש הודעת צד ג' וגם משום כך אין לפסוק לזכותו הוצאות.

בנסיבות המקרה דנן, לאחר ששקלתי את עמדות הצדדים, באתי לידי מסקנה, כי נכון לפסוק הוצאות לטובת הנתבע, שכן התנערות הנתבעת 2 מהחבות הביטוחית נעשתה בניגוד לפוליסה, להוראות המפקח על הביטוח ולפסיקה מנחה.

אין חולק, כי הנתבע הפר את הוראות החוק, נהג תחת השפעת אלכוהול גרם לשתי תאונות דרכים, מדובר בהתנהגות מקוממת ואף מתסכלת מבחינת המבטח, דא עקא, שהפוליסה התקנית והפוליסה הספציפית על פיה בוטח הנתבע, אינה מחריגה נהיגה תחת השפעת אלכוהול (להבדיל מנהיגה תחת השפעת סמים) וזאת מתוך מדיניות שהנחיל המפקח על הביטוח, לפיה ראוי להעניק גם לנהג כזה כיסוי ביטוחי במיוחד כאשר המדובר בתביעה של צדדי ג' תמי לב. באופן דומה גם נסיון לייחס למבוטח אשם תורם חוזי ולגרוע מצדדי ג' אגב כך, נדחה מכל וכל בהנחיות המפקח על הביטוח ובפסיקה (ראה בעניין זה: ת"א 74206/04 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ ואח' (3/7/2006); ת"א 41540/06 איילון חברה לביטוח נ' דיין אורן ואח' (13/11/08) ת"א 4304/03 חברת לבידי זהב בע"מ נ' אליהו חברה לביטוח (24/8/05); ע"א 1632/94 פגריבצקי ולדימיר נ' מנורה חברה לביטוח ועוד')

העובדה שהנתבעת-2, הגיעה לכדי הסדר בשתי התביעות עוד טרם התקיים דיון, מדברת בעד עצמה ומוכיחה, כי מלכתחילה בנסיבות העניין טענותיה היו קלושות. גם לנתבעת היה ברור שהמקרה אינו עומד בתנאים שנקבעו בפסק דינו של כב' השופט ספיר שכשלעצמו אינו מהווה הלכה מנחה ומשכך בחרה שלא לנהל דיון לגופו של עניין. הנתבעת-2, גררה את התובעת ואת הנתבע-1, להליך משפטי, אשר הסיכוי שהיה מסתיים בקבלת טענותיה קלוש.

ניהול הליך משפטי, כרוך מטבע הדברים בתשלום הוצאות על ידי הצד שטענותיו נדחו. בנסיבות, איני מוצאת הצדקה לפטור את התובעת-2 מהוצאות.

בנסיבות אלה, אני סבורה, כי ראוי לפסוק שכ"ט עו"ד לטובת הנתבע-1. בהתחשב בסכום התביעה וברמת הסיכון, אני פוסקת שכ"ט בסכום כולל של 1,500 ₪. בסכום זה תשא הנתבעת-2.

לבקשת התובעת, אני פוסקת את שכר עדת התובעת אשר התייצבה בדיון בסך 250 ₪, התובעת תשא בשכר העדה, כפי שהצהירה בפרוטוקול.

כמו כן, אני מאשרת את הסכמת התובעת והנתבעת 2, לפיה תשלם הנתבעת 2, לתובעת סך כולל של 10,241 ₪ ונותנת לה תוקף של פסק דין.

הסכומים ישולמו בתוך 30 יום, שאם לא כן ישאו ריבית ופיגורים עד מועד התשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ל' אדר תשע"ד, 02 מרץ 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: